סיימתי לפני כחודש תהליך ליווי של 3 חודשים עם רעות, כשביקשתי לעמוד בכמה מטרות:

1. התחשבות בהפרעת אכילה ועבודה במקביל לתוכנית אכלני יתר אנונימיים, תוך שמירה על העקרונות הייחודיים של התוכנית.

2. ללמד אותי להיות כנה מול הצלחת שלי, לדייק כמויות ולהגיע לכמויות האוכל שנכונות לגוף שלי, בלי דיאטות מטורפות ובלי אוכל של מסכנים.

3. פעם אחת ולתמיד להבין מיהם אבות המזון ואיך לעזאזל לקרוא תוויות.

אציין שעבדתי עם לא מעט דיאטנים, ואני לקוחה לא קלה, כי אני באה עם הרבה חשש להתנגשות מול הפרעת האכילה, אני רגישה לביקורת ואוהבת לעשות הכל בדרך שלי.

יש לי דעה קדומה על דיאטנים: שהם אנשים פרגמאטיים, שונאי אוכל, רזים, שמאמינים בקלוריות ומבטלים את הרגש, וחושבים שכל דבר נפתר בעוד קצת מאמץ.

פניתי לרעות מתוך היכרות אישית קודמת, ראיתי שיש כימיה אישית וסמכתי עליה שאם הציפיות שלי לא ראליות, היא לא תתחיל את התהליך.

גיליתי בחורה קשובה, עניינית מאוד, שמתקשרת מצוין, יודעת להיות אסרטיבית בצורה עדינה, יודעת מתי לחבק ומתי ללחוץ.