במקרים רבים תהליכי ירידה במשקל מלויים בנקודות תקיעות, פתאום המשקל לא זז וזה נראה שנישאר ככה לנצח. ברגעים האלו עולות הרבה תחושות ומחשבות:
ויתור- "למה אני צריכה את זה בכלל, זה לא עובד"
תסכול- "למה כולם מצליחים לרדת ורק אני לא"
הגוף שלי מקולקל- "משהו לא עובד שם כמו שצריך"
האשמה- "לא הייתי צריכה לאכול אתמול בערב", "זה בגלל שאני לא מתאמנת מספיק"
הקצנה- "מחר אני לא אוכל בכלל פחמימה! זה בטח יעבוד", "אולי אעשה יום צום", "אולי אחזור לכאסח"
למה זה קורה?
לתקיעות במשקל עשויות להיות מספר סיבות:
1- טכניות- הביצוע לא מדויק כמו בתחילת הדרך, מעגלים פינות, טועמים פה מהקינוח ושם מתבשיל למרות שבכלל לא רעבים או שאוכלים יותר בחוץ.
2- שינויים במאזן האנרגטי- או בקיצור- גוף ששוקל פחות שורף פחות, ז"א שמה שאכלתי בתחילת התהליך ואפשר לי לרדת לא בהכרח מתאים לי עכשיו, נדרשת התאמה מחדש.
3- קצב נורמלי- ירידה במשקל היא לא לינראית- אנחנו לא באמת יורדים 100 גרם ביום, לרוב נראה ירידה בתבנית של מדרגות, יורדים ונעצרים, לכן לא כדאי להישקל כל יום, המגמה זה מה שחשוב.
מה אפשר לעשות?
- קודם כל סבלנות!!! לתת לגוף שלנו זמן, לא להילחץ, לא לוותר, למצוא עוד דרכים למדוד את ההצלחה בתהליך שלו, בין אם ירידה בהיקפים, שיפור בבדיקות הדם, עירנות, שינה טובה. המשקל הוא באמת לא המדד היחיד.
- דיוק- לחפש את המקומות שהם יש נטייה לעגל פינות, לאכול כהרגל, לסיים כבדים מידי, המצבים האלו כנראה מפריעים לנו בירידה.
- פעילות גופנית- היא תסייע בשיפור הרכב הגוף, מרגיעה- ותעזור בשחרור לחצים ומתחים שעשויים להשפיע לרעה על האכילה, בנוסף, זמן האימון מחליף את הזמן שבו אנחנו רובצים על הספה ומחפשים מה לאכול, כך שגם אם נצא להליכה או סיבוב סביב השכונה זה עדיין יהיה יותר טוב משום דבר.
- מניפולציות- אם ניסינו את כל אלו ולא השתנה דבר, יתכן שכדאי לשלב מניפולציות נוספות, כמו למשל, צמצום בפחמימות בחלק מהארוחות, שילוב צום לסירוגין, תרגול של אכילה מודעת ועוד.