חיפוש

אתם נוטלים זריקות לטיפול בהשמנה כמו אוזמפיק וסקסנדה ועדיין מרגישים רעב?



הרבה אנשים שמטופלים בתרופות אלו חושבים שהם לא אמורים להרגיש רעב תחת הטיפול ולפעמים מוצאים את עצמם מבולבלים או חוששים בסימן הראשון לרעב.


אז מה נסגר עם הרעב הזה?

בתחילת הטיפול הרעב מורגש באופן מרומז ועדין, כמעט כמו דגדוג שמסמן לנו שצריך לאכול. בטווח הרחוק הוא יותר חזק ודומננטי, הדגדוג חוזר להיות מעין צביטה ולפתע יש חשש שזה "הפסיק לעבוד".


חשוב לזכור, שגם תחת טיפול תרופתי אנחנו צריכים לאכול, הגוף שלנו ממשיך להתקיים והוא צריך לקבל את כל הרכיבים התזונתיים כדי לתפקד כראוי. ולכן אם אתם מרגישים רעב זה לא אומר שהתרופה לא משפיעה עליכם יותר, זה רק אומר שאתם צריכים לאכול.


התגובה לתחושת הרעב החזקה לרוב היא להעלות מינון כבר בסימן הראשון, הרעב מקושר לחוסר שליטה- לקריסות לנפילה על מתוק, ולפעמים לחוסר שקט והתאפקות וניסיון להימנע מאוכל.

הפחד מרעב הוא נפוץ וסביר להניח שהוא היה שם גם לפני שהתחלתם בטיפול. כדאי לקחת ליווי מקצועי ולקבל מענה לקושי הזה, קיימים כלים שיכולים לעזור גם לכם!!


ובינתיים הינה 3 דברים שאפשר לעשות כדי להתמודד עם הרעב: 1- ערכו רישום אכילה של כמה ימים- סמנו מתי הופיע הרעב- האם השעות קבועות? האם זה לאחר ארוחות מסוימות? מה היה חסר בארוחות האלו? 2- בהמשך לסעיף 1- וודאו שהארוחות שלכם מאוזנות- כוללות את כל הרכיבים. 3- כוונו למרחק סביר בין הארוחות- אצל אנשים שלא נוטלים תרופות הרעב לרוב מופיע תוך 3-5 שעות (תלוי בסוג הארוחה ובכמות) אם אתם תחת טיפול תרופתי- 6 שעות הוא המרחק המקסימלי לטעמי.

לאחר שיישמתם את שלושת השלבים האלו אתם תרגישו יותר טוב, בשליטה ופחות רעבים